"תשלוט בעצמך ותירגע". אלה היו המילים של אשתי ששחררו בי את הנצרה.
זה קרה ביום ההולדת שלה. היינו בנופש באילת ויצאנו מבית המלון למסעדה בעיר. הבנים שלנו רבו וצעקו בפרוזדור, אמרתי להם שיפסיקו או שלא יקבלו קינוח, והיא, כהרגלה, העמידה אותי במקום בנוכחותם. ואז זה השתחרר – אני לא סובל שהיא מעירה לי ליד הילדים. הלילה ההוא נגמר רע. כולם הלכו לישון ואני הסתובבתי כעוס, ממורמר, סגור ואוכל את עצמי מבפנים. "למה זה קורה לי? האם אפשר אחרת? האם אוכל אי פעם לשלוט ברגשות, בכעסים ובהתפרצויות שלי?"

האירוע הזה עורר בי את התהייה האם הרגעים האלה, שבהם אנחנו מאבדים שליטה הם מכת גורל, האם אנחנו מכונות אוטומטיות, או שאולי יש מה לעשות ולתקן.
בשנת 1905 יצרו בינה וסימון את מבחן IQ, שבודק קשרים לוגיים ומילוליים, המבחן שלט ללא מצרים ברוב שנות המאה ה-20. לפיו קבעו מי לטיס, מי למכונאות, מי לאוניברסיטה ומי לעבודה שחורה במפעל. IQ היה המדד להצלחה בלמודים ובעסקים.
בשנת 1979 פיתח הוורד גרדנר את תיאוריית האינטליגנציות המרובות, ושנים ספורות אחר כך השתמשו סאלוב ומאיר לראשונה במושג אינטליגנציה רגשית ופיתחו תיאוריה בנושא. בשנת 1995 סקר דניאל גולמן מחקרים רבים, ומסקנתו הייתה שמבחן IQ נופל מאינטליגנציה רגשית ביכולתו לחזות ביצועי עבודה ולמעלה מכך – הוא תורם רק עשרים אחוזים להצלחה בחיים.

שבעה סוגי האינטליגנציות העיקריות לפי הוורד גרדנר :

א. אינטליגנציה מילולית–לשונית: אינטליגנציה שקשורה לשפה. זו היכולת להשתמש במילים בכתב ובעל פה, הכושר לייצר מלל, לשכנע ולהניע. היא שכיחה בקרב סופרים, משוררים, רטוריקנים, פוליטיקאים, סטנדאפיסטים ועוד.

ב. אינטליגנציה לוגית–מתמטית: אינטליגנציה שקשורה לחשיבה. זו היכולת להשתמש היטב במספרים, למיין, לחשב ולהסיק מסקנות. שכיחה בקרב רואי חשבון, חשבים, כלכלנים ועוד.

ג. אינטליגנציה מרחבית–ויזואלית: אינטליגנציה שקשורה למראה. זו היכולת להתמצא במרחב, במערכת מורכבת ובדרכים. שכיחה בקרב סיירים, נווטים, נהגים, בדווים, אדריכלי נוף ועוד.

ד. אינטליגנציה גופנית–תנועתית: אינטליגנציה שקשורה לגוף. זו היכולת להשתמש בגוף, להביע רגשות ומסרים. שכיחה בקרב רקדנים, שחקנים, ספורטאים, פנטומימאים ועוד.

ה. אינטליגנציה מוזיקלית: אינטליגנציה שקשורה לצליל. זו היכולת לזהות תווים, צלילים, טונים ומקצבים. מתאפיינת ברגישות לקצב. שכיחה בקרב נגנים, זמרים, מלחינים ועוד.

ו. אינטליגנציה פנים-אישית : אינטליגנציה שקשורה למודעות. זו היכולת לנהל דיאלוג פנימי. היא מתאפיינת במודעות, הבנה, קבלה והערכה עצמית. שכיחה בקרב יוגיסטים ומודטים.

ז. אינטליגנציה בינאישית: אינטליגנציה שקשורה לתקשורת. זו היכולת להבחין בזולת, לקלוט מצבי רוח, להתייחס לאחר ולהשפיע עליו. שכיחה בקרב פסיכולוגים, מטפלים, עובדים סוציאליים ועוד.

המעניין והחשוב בדבריו של גרדנר הוא, שבניגוד לדעתם של לא מעט אנשי ונשות חינוך, שדיכאו בילדים רבים מדי כישורים, חדוות יצירה ויכולות שונות, לכל אחד ואחת מאתנו יש תלכיד ייחודי לו. כל איש ניחן בשילוב של אינטליגנציות שונות במינונים שונים, ולכולנו היכולת לחדד, לעדן ולשכלל כל אחת מהאינטליגנציות האלה.

לדעתו של דניאל גולמן על מנת להצליח בחיים ובעבודה במאה ה-21 עלינו לפתח את המרכיבים הבאים של האינטליגנציה הרגשית שלנו:

1. מודעות עצמית
זו היכולת לפתח מודעות, הכרה והבנה של רגשותינו ושל המניעים שלנו וכמו כן היכולת להשתמש בשפת הרגשות בפתיחות וללא חשש. מי מאתנו שהחל לאחרונה לקרוא ספרים ולראות סרטים בנושא מודעות, מי שהחל לשאול שאלות שעוסקות בסיבות לרגשות ולהתנהגות שלנו, בחר למעשה בדרך זו.

2. הנעה (מוטיבציה)
אלה הם הרצון וההתלהבות לעבוד מסיבות שהן מעבר לכסף ולמעמד. לדברי גרדנר כשהיינו ילדים היינו מלאי אנרגיה ומוטיבציה לפעילות, ולא שאלנו במה משחקים או מה יצא לנו מזה. מה היה קורה אילו אנחנו המבוגרים נגביר את עצמת המוטיבציה בכמה דרגות בלי סיבה הנראית לעין? לדעת גרדנר אדם שחי את חייו ממקום זה, יסיים יום עבודה עמוס בעשייה אנרגטי ומלא חִיות יותר מאשר מי שיושב ליד השולחן כל היום, זז מעט ורוטן הרבה.

3. כישורים חברתיים
זו היכולת למצוא שפה משותפת ולפתח קרבה, זו המיומנות לנהל מערכות יחסים ולבנות קשרים, היכולת שלנו להבחין בשוני בין אנשים ולהתאים עצמנו לכל אחד מהם.

4. אמפתיה
זו היכולת להבין את הזולת, להיות אתו באופן שתומך בו והכישרון להתייחס אליו מבלי להישאב למרה השחורה שהוא מבוֹסס בה. אמפתיה אמיתית מצליחה לחצות גבולות, דעות קדומות, שיפוטיוּת ודעות פוליטיות.

5.שליטה עצמית
זו היכולת לווסת את רגשותינו, לשלוט בהם, לכוון ולנווט אותם להשגת המטרה על ידי לקיחת אחריות, התמקדות במשימה וירידה באימפולסיביות. כאן בא לסייע לנו מודל א.פ.ר.ת, מודל שמסביר את השתלשלות העניינים מהרגע שבו אירע אירוע ועד לתגובה שלנו אליו:
אירוע – קרה משהו. לדוגמה, מישהו אמר לי שאני טיפש…
פרשנות – באופן אוטומטי אני מפרש את המקרה. לדוגמה, אני חושב שהוא מתנשא.
רגש – באופן אוטומטי אני מוצף ברגש שמתאים לפרשנות. לדוגמה – כעס.
תגובה – אני מגיב תגובה אוטומטית. לדוגמה, אני מקלל חזרה או זורק לעברו אמירה פוגענית.

בדקו ומצאו שמשך הזמן שעובר מרגע האירוע ועד לתגובה שלנו הוא כרבע שניה, זהו זמן התגובה. אם כן, נשאלת השאלה, האם ניתן לשנות משהו בשרשרת?
התשובה ההחלטית היא כן! מובן שכן!
אם נשנה את הפרשנות, תשתנה גם התגובה. את הפרשנות ניתן לשנות על ידי בחירה בדרך חיים של גישה חיובית. לא חייבים ליפול למלכודת הפרשנות השלילית המידית. אבל השינוי מחייב עבודה, חידוד המודעות לַמידות שלנו, זוהי עבודה מתמשכת ואיטית, שבעקבותיה ישתנו גם הרגשות וגם התגובות שלנו.
ואף יותר מזאת, אנו אדונים לרגשותינו. ביכולתנו להחליט להיות שמחים וטובי לב בכל רגע נתון. גם כשהמצב קשה וכואב, עדיין נתונה בידינו ההחלטה כמה זמן נימָצא במצב הקשה והשלילי וכמה מהר נצא ממנו. יש בינינו אנשים שעוברים את מסע החיים בתלונה מתמדת, ובתחושת קורבנות ומסכנות. אבל יש גם אחרים.
גם בתגובה שלנו, קרי הפעולה שאנו עושים ושנראה שאי אפשר לעצור אותה, גם בה אנחנו יכולים לשלוט, להחליט אחרת ובעיקר לבחור בתגובה המתאימה. כמה פעמים ניתן לאגו ולתגובות האוטומטיות שלנו לנהל אותנו, ואז במבט לאחור נצטער על כך שכף המאזניים נטתה יותר אל ההפסד מאשר אל הרווח.
נמצא שאנו מעדיפים להיות צודקים על פני מאושרים.
"הבחירה איזו גישה לנקוט בכל רגע ורגע נתונה בידינו, ללא קשר לנסיבות" אומר ויקטור פרנקל, בספרו מעורר ההשראה על ימיו באושוויץ, "האדם מחפש משמעות". אמנם זמן התגובה קצר מאוד, אך אילו היה לנו מידע חשוב שהיה מערער את הכדאיות שבהתנהגות האוטומטית, או אז היינו יכולים להחליט אחרת. למשל, אדם שמרים את קולו במקום העבודה בכל פעם שעמית מקניט אותו, האם הוא ירים את קולו גם מחר אחרי שהבוס הודיע לו שבפעם הבאה שיצעק – הוא יפוטר?
לא הנסיבות הן שצריכות להחליט עבורנו כיצד נרגיש וכיצד נפעל, אנחנו לא רובוט, אנחנו לא מכונה אוטומטית. יש בנו את המנגנון המופלא הזה שמבדיל אותנו מבעלי חיים ושמאפשר לנו להחליט ולבחור מה נכון עבורנו. זו יכולת שקיימת בכל אחד ואחת מאתנו ואפשר לפתח אותה.
השאלות שאנו רוצים לשים לנגד עינינו הן:
-עד כמה חשוב לנו להשתנות?
-מהו הדבר שיגרום לנו לעצור שנייה לפני ההתפרצות הבאה?
-איך נוכל להביא רוגע, אמפתיה, רגישות, התחשבות וסבלנות לקדמת הבמה של מי שאנחנו?
-כמה אנחנו מוכנים לאהוב ולקבל את עצמנו ואת הזולת? שהרי –
בחירה היא חופש

לתיאום סדנאות וימי גיבוש בארגונכם צרו קשר כבר עכשיו

052-8434100 

 info@insideoutside.co.il