נמצא במחקר משנת 2015 (טלי זיידמן בורלא עם פרופ' אבי קלוגר) שמקשיב המאומן במיינדפולנס מקשיב טוב יותר מאשר אדם לא מאומן. ההקשבה שלו מאפשרת חווית הקשבה טובה יותר אצל המדבר ומפתחת את המודעות העצמית של המדבר.
קשיבות (Mindfulness) היא תשומת הלב המלאה, הרציפה והבלתי שיפוטית לחוויה המיידית שבהווה, הן הפנימית והן החיצונית.
אימון היכולת להיות בנוכחות ובקשר עם החוויה ברגע ההווה, מעלה את הגמישות הפסיכולוגית (Psychological flexibility), קרי היכולת לחוות את ההווה באופן מודע ובלתי שיפוטי. פיתוח עמדה אובייקטיבית כלפי מחשבות, רגשות והתנהגויות והתבוננות עצמית, באמצעות קשיבות, לחיות ככל הניתן ברגע ההווה עם קבלה, לכל מה שאדם חווה, גם אם יהיה טוב, רע, מכוער, מאפשרת סובלנות קשובה ((mindful tolerance, וקבלה גם של האחר בזמן הקשבה.
על מנת להיות מסוגל לקבל באופן מלא את החוויה על האדם האחר להיות קשוב לה, להתבונן בה ולהכיר את רכיביה השונים באופן בלתי שיפוטי ככל האפשר, כלומר ללא תיווך של מחשבות, הערכות, השוואות, אסוציאציות, התניות ורגשות. אימון במיינדפולנס משפר יכולות אלו.
המחשבות והשיפוטים יופיעו תמיד, ולכן חשוב לשים לב אליהם (notice), ולהיות מסוגל לתפוס את החוויה שלא בלעדית דרכם.
רוג'רס טוען כי הקשבה ללא שיפוטיות, מעלה אצל המוקשב חוויה של קבלה עצמית ומודעות עצמית. היא משפרת את התקשורת וההבנה העצמית כמו גם את התקשורת עם אחרים. הקשבה אמפטית מאפשרת פיתוח חוסר שיפוטיות כלפי אחרים. לפי רוג'רס המקשיב צריך לחוש את תחושות המוקשב ולצאת מנקודת מבטו. תגובתו לא אמורה לכלול את דעותיו, אלא צריכה להתרכז במוקשב מתוך התמקדות בהווה, ב- "כאן ועכשיו".
- המקשיב משפיע על איכות הסיפור
במחקר נמצא כי המספר לא הביע רגשות עד שהמקשיב הביע רגשות. אנחנו צריכים מראה. מתגובות המקשיב אנו לומדים על עצמנו. אם אני אקשיב יותר טוב האחר יספר סיפור טוב יותר. אם האדם מספר סיפור טוב אני אקשיב טוב יותר ולהיפך.
- במקום להציע פתרון – לשאול שאלה
האם זה יהיה רעיון טוב..ש.. רק להקשיב להם. לאפשר להם להביא את הפתרונות מעצמם.
- פרוטוקול הקשבה פעילה – רוגרס עם גורדון
אני רוצה לדבר על ___ " האם זה זמן טוב בשבילך"?
ספר לי בכמה משפטים ____________
שמעתי שאמרת… לחזור על הדברים
האם שמעתי אותך?
"כן שמעת הכל/ כן..שמעת קצת ואמרתי שגם…
יש עוד משהו שאתה רוצה לספר? …ספר לי עוד
וכך הלאה עד למצב שבו המספר אומר שמעת הכל . אם לא..חוזר אחורה… האם יש עוד משהו? …
סיכום : תן לי לסכם את מה ששמעתי עד כה (במילים שלך)
אני שומעת אותך אומר ש…
האם שמעתי אותך אומר ש…
האם יש עוד משהו?
הבנה: נסה/י להבין למה זה חשוב לו מהפרספקטיבה
זה הגיוני ש……. ( וזה שלי – ההגיון שלי)
זה הגיוני עבורי שxx כי Y ..( כי אני חשה אמפטיה בסיטואציה הזו או כי אני לוקחת אחריות על …)
האם אני מבינה אותך? יש עוד משהו? .. אני שומעת שאתה מתקן אותי ___ האם הבנתי?
אמפטיה אני מניחה ביחס ל ____ אתה מרגיש – XYZ 3 מילות רגש שאני חושב/ת שהוא מרגיש ביחס ל…
האם זה איך שאתה מרגיש?
שיקוף
- הקשבה פעילה מצריכה סטינג מתאים- מי ידבר ומי יקשיב ועל מה נדבר.
למצוא זמן ומיקום שיהיו מתאימים – האם זה זמן טוב לדבר ?
האם שני האנשים מוכנים לדבר?
- הקשבה אינה סט מיומנויות או התנהגויות, זו אינה טכניקה שעושה הבדל לדובר. זו היא גישה עמוקה של המקשיב.
כלי ההקשבה הפעילה מתואר בספרות המחקרית ככלי שמסייע למדבר בשתי דרכים מרכזיות (Rogers & Farson, 1957/1987):
- בשיפור התקשורת, שיכול לבוא לידי ביטוי הן בשיפור התקשורת העצמית (ז"א, הבנה עצמית) והן בשיפור התקשורת עם אנשים אחרים (Rogers,1952/1991; Mineyama et al, 2007).
- בהבנת בעיות ודילמות (Rogers & Farson, 1957/1987). וזאת משום שבהקשבה פעילה יש התייחסות לא רק לנאמר באופן גלוי, אלא גם לנאמר "בין השורות" (Burbules & Rice, 2010). ומשום שבתהליך ההקשבה הפעילה יש התרכזות בתחושות וברגשות של המוקשב באותו הרגע. יש התמקדות בחוויות של "כאן- ועכשיו". ההתמקדות ב"כאן- ועכשיו", בהווה, נעשית בניגוד להתמקדות בחוויות שהתרחשו בעבר או במחשבות על העתיד (Rogers, 1961).
הקשבה פעילה יכולה לגרום לשינוי בתפיסת העצמי. שינוי בתפיסת העצמי כולל שינוי בהבנה עצמית, הבנה של ערכים עצמיים והבנה של מורכבות עצמית. בנוסף לשינוי בתפיסת העצמי, התפיסה של המוקשב את סביבתו יכולה להשתנות, משום שהקשבה פעילה מעלה את חוסר השיפוטיות של המוקשב כלפי אחרים, יכולה לתרום לפתיחות לדעות חדשות ולחוויות חדשות ולא מוכרות (open to experience).
תפקיד המקשיב בהקשבה פעילה כולל את הדרך בה המקשיב מגיב ומקשיב. התגובה של המקשיב צריכה להיות ללא שיפוטיות. תגובה לא שיפוטית יכולה להתרחש כיוון שבתהליך ההקשבה הפעילה המקשיב צריך להרגיש את תחושותיו של המוקשב ולצאת מנקודת מבטו של המוקשב (Rogers, 1952/1991). כך, תגובתו לא אמורה לכלול את הדעות שלו אלא צריכה להתרכז במוקשב.
הקשבה פעילה מורכבת משלושה תהליכים המתרחשים בו זמנית על ידי המקשיב – קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי (Jones, 2011). בתהליך הקוגניטיבי המקשיב מבין, ומפרש את המסרים של המוקשב ללא שיפוטיות; בתהליך הרגשי המקשיב צריך להיות בעל מוטיבציה להיות קשוב לאחר; בתהליך ההתנהגותי המקשיב מגיב לדברים שנאמרו באופן מילולי (שאלות מנחות) ובאופן בלתי מילולי (מבטים ותנועות גוף). המקשיב, לפי רוג'רס ופרסון (Rogers & Farson, 1957/1987) צריך להיות אקטיבי עוד יותר. עליו להתייחס לדבריו של המוקשב משני היבטים. ההיבט הראשון- המילולי, בו המקשיב צריך להבחין בין התוכן הנאמר ובין המשמעות האמיתית של תוכן זה. ההיבט השני- הבלתי מילולי, בו המקשיב צריך לבחון את הבעות פנים, מיצב הגוף, הזזות ידיים ועיניים, והנשימה של המוקשב. בכך, הוא יכול להבין את המוקשב בצורה טובה יותר. הבנה טובה של המוקשב יכולה להתרחש גם על ידי שיקוף ופירוש של הנאמר. המקשיב מפרש את הנאמר ומשקף למוקשב את ששמע. כתוצאה משיקוף זה המוקשב שומע את מחשבותיו. שמיעה חוזרת של המחשבות, משפיעה על המוקשב ומעלה היכרות עצמית (Tyler, 2011).
ועוד על הקשבה..
- ילדים מוקשבים יותר על ידי מבוגרים – יהיו מאושרים יותר
- המקשיב – מעצב, מנהל וקובע את השיחה
- מחקר של קלוגר ודותן קסטרו – רק תהנהן ותיתפס יותר אמפאתי
- אוסף המקשיבים לנו בעבר עיצב את האישיות שלנו
- מי שאנחנו זה מה שהקשיבו לנו בהתלהבות
לתיאום סדנאות וימי גיבוש בארגונכם צרו קשר כבר עכשיו
052-8434100
info@insideoutside.co.il